#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	'ובא אהרן אל אוהל מועד'. למה בא, ומתי.	להוציא כף ומחתה שהניח בין שני הבדים. ופסוק זה לא נאמר כסדר, כי הוצאת הכף והמחתה היתה לאחר שהקריב את אילו ואיל העם, לפני הקרבת המוספים ותמיד של בין הערבים.	יומא פרק שלישי לב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה צריכים להפסיק באילו ואיל העם בין עבודת היום להוצאת הכף והמחתה.	"כי גמירי [הלל""מ] שחמש טבילות ועשרה קידושין טובל כהן גדול ומקדש בו ביום, ואם יוציא את הכף והמחתה מיד לאחר עבודת פנים, יהיו רק שלש טבילות וששה קידושין."	יומא פרק שלישי לב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לר' יהודה מנין שהכהן הגדול טעון טבילה בכל חליפת בגדים.	מבגדי לבן לבגדי זהב - שנאמר 'ובא אהרן וכו' ופשט את בגדי הבד וכו' ורחץ את בשרו במים ולבש'.<br>מבגדי זהב לבגדי לבן - שנאמר 'כתונת בד קודש ילבש וכו' בגדי קודש הם ורחץ במים את בשרו ולבשם'.	יומא פרק שלישי לב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לרבי מנין שטעון טבילה בכל חליפת בגדים.	שנאמר 'כתונת בד קודש ילבש וכו' בגדי קודש הם ורחץ במים את בשרו ולבשם'.&nbsp;<div>ונאמר 'בגדי קודש הם'. [תלה הכתוב טעם הטבילה בשביל שהם בגדי קודש, ללמדך שכל חליפות בגדי קודש בו ביום טעונים טבילה]</div>	יומא פרק שלישי לב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מנין שאילו ואיל העם נעשים בבגדי זהב. רש""י."	"שנאמר 'ולבש את <font color=""#ff425b"">בגדיו</font> ויצא ועשה'. שמונה בגדים המיוחדים לו כל ימות השנה."	יומא פרק שלישי לב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וחמש עבודות הן תמיד של שחר בבגדי זהב וכו'. מי אומר את זה.	"בין רבי ובין ר' יהודה. רש""י."	יומא פרק שלישי לב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שכל טבילה צריכה שני קידושין. 2	"לרבי שנאמר 'ובא אהרן וכו' ופשט ורחץ [ורחץ] ולבש'. [הטיל הכתוב ורחץ בין ופשט ולבש ליתן רחיצה לפשיטה ורחיצה ללבישה]<div>לראב""ש ק""ו ומה במקום שאין טעון טבילה טעון קידוש, מקום שטעון טבילה אינו דין שטעון קידוש.&nbsp;</div>"	יומא פרק שלישי לב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ראב""ש לומד שכל טבילה צריכה קידוש בק""ו, אבל מנין לומד שצריך שני קידושין."	שנאמר 'ובא אהרן אל אוהל מועד ופשט את בגדי הבד אשר לבש', מה תלמוד לומר אשר לבש, כלום אדם פושט אלא מה שלבש, אלא להקיש פשיטה ללבישה, מה לבישה טעונה קידוש אף פשיטה טעונה קידוש.	יומא פרק שלישי לב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יותר חמור בגדי זהב או בגדי לבן.	מצד אחד בגדי לבן יותר חמורים כי נכנס בהן לפני ולפנים.<br>מצד שני בגדי זהב יותר חמורים כי משמש בהם כל ימות השנה ובגדי לבן אין מכפרין אלא על טומאת מקדש וקדשיו.	יומא פרק שלישי לב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רבי לומד שכל טבילה צריכה שני קידושין, שנאמר 'ובא אהרן וכו' ופשט <span style=""background-color: rgb(255, 255, 0);"">ורחץ ורחץ</span> ולבש'.&nbsp;<div>והרי פסוק זה נאמר על טבילה ולא על קידוש ידים.</div>"	אם אינו ענין לטבילה, כי כבר למדנו מ'בגדי קודש הם' לכל הבגדים, תנהו ענין לקידוש.	יומא פרק שלישי לב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רבי לומד שכל טבילה צריכה שני קידושים, שנאמר 'ובא אהרן וכו' ופשט ורחץ ורחץ ולבש'. אם זה בא ללמד על קידוש מדוע זה נכתב בלשון טבילה.	ללמדנו שהטבילה כקידוש, וכמו שהקידוש צריך להיות במקום קדוש [שנאמר 'במקום קדוש'], כך הטבילות צריכות להיות במקום קדוש.	יומא פרק שלישי לב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע טבילה ראשונה היתה בחול, הרי למדנו מקידוש שהטבילות צריכות להיות במקום קדוש. רש""י."	"כי טבילה ראשונה אינה דאורייתא. (ולומד כתוס' ישנים שאין הלל""מ על חמש טבילות אלא על חמש החלפות. רע""א)"	יומא פרק שלישי לב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לר' יהודה ששני הפסוקים נצרכים לענין הטבילות, מנין לו שצריך שני קידושים עם כל טבילה.	"הוא לומד כמו ראב""ש בק""ו, מה מקום שאינו טעון טבילה טעון קידוש [הבא לעבוד כל ימות השנה, אין טעון טבילה מן התורה אלא מדברי סופרים, לזכור טומאה ישנה], מקום שטעון טבילה ק""ו שטעון קידוש אחד<br>וממה שנאמר 'ופשט את בגדי הקודש <font color=""#ff0000"" style="""">אשר לבש</font>'<font color=""#ff0000"" style="""">&nbsp;</font>מקיש פשיטה ללבישה, וצריך קידוש שני."	יומא פרק שלישי לב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה מדייק רב חסדא מדברי רבי, שלומד שני קידושים מ'ופשט ורחץ ורחץ ולבש'.&nbsp;	"שאת שני הקידושים עושה באמצע, לאחר הורדת הבגדים ולפני לבישת הבגדים הבאים.&nbsp;<div>וע""כ רבי אינו סובר לא כר' מאיר ולא כרבנן.&nbsp;</div><div>כי לר' מאיר שני הקידושים הם אחד <font color=""#0f5bff"">אחרי</font> הפשיטה ואחד <font color=""#0f5bff"">אחרי</font> הלבישה.</div><div>ולרבנן אחד <span style=""background-color: rgb(255, 255, 127);"">לפני</span> הפשיטה ואחד <font color=""#0f5bff"">אחרי</font> הלבישה.&nbsp;</div>"	יומא פרק שלישי לב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה סובר רב אחא בר יעקב בדעת רבי שלומד שני קידושים מ'ופשט ורחץ ורחץ ולבש'. ומנין.	"שהקידוש השני הוא לאחר לבישת הבגדים לכו""ע, שנאמר 'או בגשתם אל המזבח' מי שאינו מחוסר אלא גישה, יצא זה שמחוסר לבישה וגישה."	יומא פרק שלישי לב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם יכול להיות שר' חסדא שאמר שרבי מצריך שני קידושים כשהוא בלא בגדים, ורב אחא בר יעקב שסובר שלכו""ע קידוש שני הוא אחר לבישת הבגדים יכולים לסבור אחד כמו השני."	"לא יתכן, כי א""כ לרבי יהיו שלש קידושים בכל החלפה, שנים בעודו בלא בגדים ואחד לאחר לבישה, וסך הכל חמש עשרה קידושים."	יומא פרק שלישי לב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הביאו לו את התמיד 'קרצו'. מהו לשון 'קרצו'. ומה הראיה.	עולא אמר לישנא דקטלא הוא.<br>רב נחמן בר יצחק אמר מאי קרא: 'עגלה יפהפיה מצרים קרץ מצפון בא בא', כדמתרגם רב יוסף: 'מלכא יאי הוה מצרים עממין קטולין מציפונא ייתון עלה'.	יומא פרק שלישי לב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה צריך לשחוט שתהיה השחיטה כשרה.	עולא, ורב יוחנן, וריש לקיש: רוב שנים	יומא פרק שלישי לב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	השוחט אחד בעוף ושנים בבהמה שחיטתו כשרה ורובו של אחד כמוהו.<br>רוב אחד בעוף ורוב שנים בבהמה שחיטתו כשרה (חולין).<br>למה כפלה המשנה פעמיים ענין רוב סימנים&nbsp;	ריש לקיש. כיון שכתוב ביומא שחטו ומירק אחר על ידו, הייתי חושב שאם לא מירק יהיה פסול, שרק בחולין רוב סימן כשר, אבל בקדשים שכל השחיטה היא לצורך הדם יהיה פסול, לכן כפלה המשנה בחולין פעמיים, ללמד על המשנה ביומא שגם בקדשים רוב שנים כשר אפילו מדרבנן.<br>	יומא פרק שלישי לב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לריש לקיש שאמר ששחיטת רוב שנים אינה פסולה אפילו מדרבנן, מדוע א""כ מרק אחר שחיטה על ידו."	מצוה למרק [כדי להוציא את הדם יפה].	יומא פרק שלישי לב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<div>&nbsp;עֶגְלָה יְפֵה פִיָּה מִצְרָיִם קֶרֶץ מִצָּפוֹן בָּא בָא.</div>&nbsp;מה מתרגם רב יוסף.<br>	מלכא יאי הוה מצרים, עממין קטולין מציפונא ייתון עלה.	יומא פרק שלישי לב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע אי אפשר לומר שאם הכה""ג לא מירק את השחיטה, תהיה השחיטה פסולה מן התורה."	"כי אם כך יוצא שמי שממרק את השחיטה עושה את העבודה, והרי כתוב במשנה שכל עבודות יום הכפורים אינם כשרות אלא בכה""ג."	יומא פרק שלישי לב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שריש לקיש סובר שמספיק לשחוט רוב שנים בבהמה.<br>	"הוא הסביר שהמשנה בחולין באה ללמד שמה שכתוב ביומא 'קרצו' פירושו רוב שנים. מדקאמר ר""ש בן לקיש דלפרושה הך דסדר יומא תנן לה דשחיטת חולין, שמע מינה קרצו דהכא ברוב שנים.<br>"	יומא פרק שלישי לב ב		
